ירושלמי- האם נשים חייבות במקרא מגילה?

דברי הבבלי ידועים ומפורסמים: "ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס."

לפי הבבלי אשה חייבת במגילה, ושני פירושים נאמרו בהסבר הטעם "שאף הן היו באותו הנס". פירוש אחד, שגם הן היו בסכנה לניצלו ע"י הנס. פירוש שני, שגם הן היו שותפות מרכזיות בהבאת הישועה, שהרי אסתר המלכה היא שעמדה לפני המלך והביאה את הישועה. 

ההסבר הראשון, שגם הם ניצלו ע"י הנס, מפורש בירושלמי. 

בירושלמי כתוב כך: "בר קפרא אמר: צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים, שאף אותם הוו בספק. ר' יהושע בן לוי עבד כן מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון."

מבחינת תוקף החיוב של נשים במגילה, נראה שיש הבדל בין התלמודים. 

בבבלי - נשים חייבות. כמו שחייבות בשאר מצוות כגון מצוות לא תעשה ומצה בפסח. 

בירושלמי זה לא נראה כך. לא כתוב שאשה חייבת במקרא מגילה, אלא כתוב שצריך לקרותה לפני נשים. האנשים צריכים לקרוא לנשים. מצוות האשה בקריאת המגילה מתקיימת באופן זוגי. היא לא חייבת כפרט, אלא חייבת כאשת בעלה וכבני ביתו. 

שורש ההבדל שייך לדברי הזוהר הק' שהזכרנו פעמים רבות, שבא"י יש ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ובלשון הזוהר "דתמן איתחברת איתא בבעלה". הייחוד הזה הוא בעליונים, והוא משפיע על סדרי החיים וקיום התורה באוירה המחכים של ארץ ישראל. 

נוסיף עוד משהו. בבבלי: באותו הנס, ובירושלמי: באותו ספק. הכוונה דומה אבל הביטויים הפוכים. בבבלי הישועה היא נס, משהו שבא מלמעלה למטה. בירושלמי פורים מתחיל מאותו ספק. מאותה צרה שהולידה צמיחה מחודשת של תורה שבאה מלמטה למעלה. לכן גם אומר הירושלמי שיום יג באדר הוא "יום מלחמה" שתוכנו הפוך מתוכן שמחת פורים, ובקושי תיקנו לקרוא בו את המגילה.

הביטוי הנפלא של "גאולתן של ישראל קימעא קימעא" נאמר בירושלמי, והוא נלמד מגאולת פורים. כך באה גאולה שלימה, שחפצה להתחבר חיבור עמוק ועצמי לעולם הזה.

הביטוי המפורסם "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" לא בא לומר שאנו לא מחכים ומצפים למשיח בכל יום שיבוא. מי יתן שיהיה זה היום. הביטוי הזה לא עוסק בזמן הגאולה אלא באופיה. גאולה שבאה קימעא קימעא היא התיקון שהעולם זקוק לו. מלמטה למעלה, בשלבים, וזו העוצמה הגדולה, כי כך עולים מדרגות בקניין חזק וקבוע. "לא חלישות כוח הוא זה מה שישועתם של ישראל היא קמעא קמעא כי אם גבורת גבורות כביריות עליונה המקפת כל וממלאה את הכל” (הרב קוק).

התיקון השלם יחבר את עולם הנס עם עולם הספק והצמיחה שבאה על גביו, נזכה לחיבור שלם של חמשה חומשי תורה עם מגילת אסתר יחד בחוברת.